חינוך פיננסי, עכשיו! 

במאמר קודם נסקרו מספר בעיות המאפיינות את חייו של העצמאי, בעל העסק הקטן או הבינוני.

ובמילים חדות יותר הועלו כמה מתוצאות הבורות הפיננסית של העצמאי!

הרי קשה לדמיין אדם מבוגר שמתחיל ללמוד שפה זרה ,בגלל יכולות הלמידה והקוגניטיביות שהולכות ויורדות עם הגיל . אך עדיין למרבה הפלא מצפים ממנו ללמוד לנהל את חייו הכספיים והפיננסיים כאילו המשימה יותר פשוטה,והיא לא.

אבל.. אז האופוריה מתחילה לחגוג  והאדם מתחיל לחפש  הבדלים ולצייר הפרדות.בקיצור תירוצים.

למשל, כולם מדברים על כסף,בבית,בעבודה במסעדה ובחדשות ,אבל לא כולם מדברים צרפתית!

וכולם מתעסקים עם כסף ,משכורות , קניות בסופרמרקט , תשלומי הוצאות הבית , פנקסי שיקים , כרטיסי אשראי וכד', משמע שהנושא אינו מורכב!

והרי כל העולם שקוע במינוס ומתקשה לגמור את החודש!אז כולנו באותה סירה והבעיה אינה רק אצלי ואינה רק שלי!אנחת רווחה!

ובכן,גם שפה זרה וגם כלכלה נכונה אפשר ללמוד בגיל מבוגר ,אבל צריך הרבה כוחות נפשיים ,כוח רצון עז וסביבה תומכת.

יכולות הלמידה ,הזיכרון והאנטלגינציה ,בגיל צעיר, עולות על אותן יכולות בגיל מבוגר. אך מבוגר מתחיל לטפח אצלו יכולות אחרות כמו אנטלגנציה חברתית ,רגשית ,מחויבות וכד'.

ובנוסף,למידה אצל מבוגר הינה תהליך איטי ומחייב, במקביל, רמה מסוימת של עידוד וציון מטרות.

קביעת המטרות בנושא החינוך הפיננסי אצל מבוגרים היא משימה קשה מכיוון שמדובר "בחוסר עניין לציבור" וגם כי הנושא רחב מדיי ואינו ממוקד ובגלל שלל הסיבות לעיל.

חינוך בכלל ואקדמי בפרט הינו כלי מוצלח מאוד ,ולדעתי גם מוכח, לשיפור רמת חיים.חינוך פיננסי רק משפר אותה יותר .

המצב האידיאלי הוא שכל מבוגר בכלל וכל עצמאי בפרט, ירכוש את חלקו בחינוך הכלכלי פיננסי שיסייע לו לשפר את רמת חייו ויהפוך אותו לאדם מבין,שקול,מחושב,רגוע,מוצלח ומאושר יותר,ואולי עשיר יותר (למרות שלא משנה בכמה).

אצל ילדים מדובר בפוטנציה קיימת,כפי שהיא קיימת בלימוד שפות,חשבון,או ספרות.השונות בין הילדים אינה נוגדת תיאוריה זו ,אדרבא היא רק מחזקת אותה ומוכיחה את קיומה. המטרה הרצויה מחינוך פיננסי איננה גידול דור שלם של כלכלנים ורואי חשבון ,אלא גידול דור חדש שבמבין מה מתרחש סביבו ויכול לקבל החלטות נכונות בהמשך,אם זה בהשקעות,צרכנות נבונה,תעשייה,יזמות וכד'.וכל זה במקביל למקצוע שהוא בחר בחיים ,רופא,מהנדס,נגר,מוסכניק,פועל בניין,פקיד,מורה,עקרת בית וכו'.

מצב אידיאלי זה קשה להשגה עד בלתי אפשרי ,אצל מבוגרים,ולו בגלל העובדה שאין חזרה אחורה בחיים.אך אין עסקינן באידיליה בלבד.ישנן בהחלט שיטות ישימות שיסייעו למבוגר בכלל ולעצמאי ,בעל העסק בפרט,לרכוש את  היסודות הפשוטים של החינוך הפיננסי.

בגיל צעיר יכולים להתרחב וללמוד לפי הספר,באקדמיה יכולים להתמחות וללמוד רזי המקצוע לעומק,אך אצל האדם הרגיל והממוצע, צריך ,בראשית,להסיר את החסמים ולהתגונן מפני הבורות באמצעות  ידע ולמידה.למידה שמתאימה את עצמה ללומד.למשל:

 1.השימוש במונחים ובדוגמאות מחיי היום יום,מסייע בהבנת הנשמע .

2. ההגדרות של המונחים ,אם צריך,צריכות להיות פשוטות ודינמיות.

3. הסבר ,אודות ההתפתחות של המונח/המוצר המוסבר, מסייע מאוד בהבנת המונח/המוצר הסופי.

4. פעילות קבוצתית חושפת את הלומד לרעיונות ,שיטות ומחשבות של אנשים אחרים.

5. ניסוי והטעיה,"על יבש" בהתחלה ,משפר את הביצועים בעתיד,ע"י למידה מטעויות.

6. ניתוח" משחקי הדמי" ,שלב אחר שלב.

7. העתקת הלמידה היבשה לפרויקטים קלים,פשוטים מחיי היום יום.

8. התעניינות בנושאים ,שלכאורה מורכבים, ופענוחם ,מעלה את הביטחון העצמי של הלומד.

9. ללמוד על משברים גדולים,מפחית את החרדה האישית של הלומד.

10.סביבה טבעית לומדת,כמו משפחה,מפנימה את הנלמד טוב יותר.

והשאלה המתבקשת הינה,מי יזום את החינוך הפיננסי?

התשובה על השאלה טמונה בהכרה בחשיבות הנושא.

חשוב לציין,שה-OECD ,הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, כבר פרסם שהוא מכליל את נושא החינוך הפיננסי במבחני ה PISA- -( Program for International Student Assessment) החל משנת 2012. משמע שילדינו עוד מעט יידרשו להיבחן בנושא.החשיבות אינה בבחינה עצמה ובהישג ילדינו בלבד,אלא יותר  בהכרה העולמית בנחיצות ובחשיבות החינוך הפיננסי.

סביר להניח שבעקבות התוצאות שיעלו מהמבחנים שיערכו,יידרשו המדינות החברות להכין תוכניות לשיפור המודעות הכלכלית והפיננסית של הילדים,בדיוק כפי שנעשה בנושאים שנבחנו בעבר ,קריאה,מתמטיקה ומדעים.

לגבי הגילאים הצעירים המצב שפיר מאוד.אפשר להתחיל מהיום.חומרי הלימוד בבתי"ס צריכים לכלול מיידית את החינוך הפיננסי כחלק אנטגראלי מתוכנית הלימודים,גם בגיל הרך.בעבר הלא רחוק נשמעו הצעות שונות אך למיטב ידיעתי,הנושא גנוז ואינו מטופל.

התיקון הנדרש לגבי המבוגרים לא פחות חשוב.הידע והכלים שירכוש הצעיר,דרושה לו סביבה תומכת ומבינה,שהראשונה והשכיחה ביותר הינה המשפחה.ילד שלומד שפה זרה,קל לו יותר ,אם ישנם בבית דוברי אותה שפה זרה,סביבה לומדת ותומכת.

לגבי המבוגר שירצה או ישוכנע ללמוד על חינוך פיננסי דרושה לדעתי תוכנית יותר רחבה.

הבסיס של התוכנית חייב להיות גמיש ,ריאלי ומתוקצב.למשל:

1.מעורבות הורים בבתי"ס יכולה להיות דלת פתוחה ומקצועית.קורסים מקצועיים או הרצאות להורים אמורה לספק את החסך.

2.מימון עמותות שיוקמו לצורך מטרה זו בסיוע משרדי ממשלה ,התמ"ת למשל.

3.המועצות המקומיות והעיריות מתוקצבות ע"י משרדי הממשלה.התקציבים המאושרים כוללים המון פעילויות בתחומי החינוך,הרווחה והספורט. חלקן מבוצע באמצעות הרשות עצמה וחלקן באמצעות תמיכה בגופים מבוקרים,כמו מועדוני ספורט,מועדוניות,מתנ"סים.יש לעודד רשויות לכלול את החינוך הפיננסי בתקציב השוטף,אפילו שיהיה בשיעור נמוך.

4.לשכות התעסוקה ,אשר מפנות דורשי עבודה ללמוד מקצועות חדשים,או מיומנויות חדשות,טוב אם יירתמו גם הן למשימה,ע"י הפניית דורשי העבודה לקורסים מקצועיים שייפתחו בהתאם.

5.החינוך הבלתי פורמאלי מתרחב בשנים האחרונות וכולל עשרות ואולי מאות תוכניות מתוקצבות  ע"י משרדי ממשלה ובעיקר משרד החינוך. חלק מתוכניות אלו חייב לזרום לכיוון של החינוך הפיננסי, באמצעות מתנ"סים,קייטנות,מרכזים קהילתיים וכד'.

6. למרות המשבר הכלכלי העולמי וההאטה בפעילות הקרנות למיניהן,עדיין תרומות ותמיכות של אותן קרנות מספק מקורות מימון נכבדים,שבהרבה מקרים אף יחידים,שמספקים אויר נשימה לעמותות ולפעילויות מיוחדות.

7. ארגוני העצמאיים למיניהם,אשר פועלים לקידום ענייני העצמאיים ולהגנה על זכויותיהם,חובה שיהיו חלק מהתוכנית הממשלתית להחדרת המודעות הפיננסית בקרב העצמאיים.

לסיכום,חינוך פיננסי חייב להיות חינוך חובה ,ומהר ככל האפשר.עד אז דרוש מכל אחד ,יחיד,ארגון או ממשלה לתרום את חלקו ולפעול להחדיר לתודעה הציבורית את התרומה הצפויה לכלכלה ולמשק.